האם בקע מפשעתי מוכר כתאונת עבודה? 

אברהם סארוגאטי עבד בעבודות עפר.

באחד מימי הקיץ החמים, הרים סארוגאטי מכסה כבד של ביוב. למחרת, במהלך ביצוע חפירה של תעלה באדמה קשה, הרגיש כאב חד במפשעה.

הרופאים אבחנו כי סארוגאטי סובל מבקע מפשעתי.

באופן תמוה, פגיעה בעבודה הגורמת לבקע מפשעתי, אינה מוכרת על ידי הביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה, אלא אם כן מתקיימים מספר תנאים.

כדי שיוכר, יש לבקש מהבקע כי יופיע תוך כדי העבודה.

כמו כן, בקע שנגרם ממאמץ שגרתי בעבודה, אין בו די. הבקע מוכר רק אם הוא העובד השקיע בעבודה מאמץ לא רגיל.

לא זו אף זו: על העובד להקפיד להפסיק מייד את עבודתו, לקבל טיפול רפואי תוך 72 שעות ולהודיע למוסד או למעביד על התקף כאבים תוך 72 שעות מהופעת הכאבים.

הקורא הנבון יכול כבר להבין כי אלה תנאים מכשילים, קשים מנשוא. הוסף לזה שופט דקדקן ואין כל סיכוי לכך שהבקע יקבל הכרה כבקע שנגרם עקב פגיעה בעבודה למרות שבפועל הוא נגרם כתוצאה מפגיעה בעבודה.

נחזור לבקע של סארוגאטי אשר ביקש מהמוסד כי יכיר בו כנפגע עבודה. כצפוי, המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו.

סארוגאטי פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

התנאי הראשון לכך שבקע יוכר כנגרם עקב תאונת עבודה, מזכיר השופט אילן איטח, הוא שהבקע יופיע תוך כדי עבודה. במקרה שלנו, סארוגאטי הרגיש בנפיחות של הבקע רק למחרת, כאשר התקלח לפני כניסת השבת.

אכן, מודה השופט, בקע יכול להיחשב כמופיע בזמן העבודה גם אם בא לידי ביטוי בכאב בלבד, אפילו הוא לא נראה לעין. אולם סארוגאטי לא ייחס כאבים מיוחדים ליום בו ביצע את חפירת התעלה. גם בביקורו אצל הרופא אין איזכורים מיוחדים לכאבים מיוחדים ביום האירוע.

למרות כל אלה, השופט מוכן להגיע למסקנה, כי סארוגאטי הוכיח שביום האירוע הוא חש כאב (רגיל) "תוך כדי העבודה".

התנאי השני הוא מאמץ בלתי רגיל. סארוגאטי טען כי היה זה יום קיץ חם והוא נדרש לחפור תעלה באורך של 2.5 מטר ועומק של חצי מטר באדמה קשה. הייתה זו עבודה פיזית קשה באמצעות מכוש, את חפירה וטוריה. במהלך העבודה אף נדרש להרים מכסה ביוב יצוק במסגרת טבעת פלדה כבד במיוחד.

עבודה שכזו אין בה די, קובע השופט איטח. דרוש 'מאמץ בלתי רגיל'. עבודת החפירה לא דרשה מסארוגאטי מאמץ לא רגיל. זו הייתה חלק משגרת עבודתו, מאמץ שנהג סארוגאטי לקיים.

התנאי השלישי הוא ש"עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו".

סארוגאטי טען כי הכאבים הופיעו בסוף יום העבודה.

אכן, קובע השופט, הפסקת העבודה לא חייבת להיעשות "מיד" לאחר הופעת הבקע. אפילו המשיך העובד את עבודתו עד לתום היום והפסיק לעבוד לאחר מכן יש בכך כדי לקיים את דרישת התנאי. אלא שסארוגאטי, קבע השופט, לא הביא כל ראייה לכך שחדל לעבוד לאחר האירוע. האישורים הרפואיים שהוגשו לבית הדין מתייחסים לימי מחלה מיום הניתוח ואילך.

בסופו של יום, אם כן, דחה השופט אילן איטח את תביעתו של סארוגאטי לאור העובדה שלא הוכחו התנאי השני והשלישי.

מנקודת המבט של המוסד לביטוח לאומי יש כאן שילוב מנצח: דקדקנות יתר ותנאים קשים מנשוא.

מסמך מספר 620